ביקור חולים: העובדות להושיט יד לאחרים בשעתם הקשה.

ביקור חולים: העובדות להושיט יד לאחרים בשעתם הקשה.

“היא לקחה אותך במכונית בידה לברר בתי אבות לאמי. יכולתי לרכוש יחד עם זאת לבדו, נוני זו גם הצטרפה אלי… אלינו ממש לא אשכח זאת”.

“לאחר שהעסק של שיש להן פשט את אותה הרגל, נלווה קרובי משפחה וחברים הטובים הציעו לכל מי שמעוניין הלוואה חסר ריבית. אינן היינו נדרשים לכסף, אבל עצם ההבנה שנחוץ אתם שאכפת לטכנאי, העניקה לכם הרגשת בטוחים עצומה בתקופה נוראית כל כך”.

“כשהבת שלי הינה חולה, 10 בתי עסק התקינו עבורנו שהן יתחילו להדליק נרות שבת לרפואתה. בכל זאת הייתה מחווה יותר מידי מתחשבת, שנתנה לכולם כוחות רבים, בגלל שידעתי שהן חושבות עליכם כל שבוע”.

בשנים האחרונות, שאלתי אתם איך שימשו החלקים שעזרו לדירה לבצע את התקופות הקשות בעיקר בחייהם. לך נמכר בשם סיפור, וברוב המקרים הדברים שהם כבר זוכרים במסגרת שנים – מסוג זה שבזכותם הינם שרדו אחר הזמנים הקשים באופן מיוחד – שימשו הגורמים שנראו הכי פעוטים באותו הזמן.

“היא הגיעה לכאן יחד העוגה המפורסמת בשבילה, ותק ידיה. אנו קל ישבנו בו, אכלנו ודיברנו, ודבר זה סיוע עבורינו להבחין יותר מזה מצויין…”

ולהיפך: שמעתי בדבר הזדמנויות מפוספסות: זמן במהלכן אנו היו מרוסקים מהסתכלות נפשית, ונראה שימש שלאף אחד לא מספיק אכפת כל מה, למען לעשות עימהם קישור. ברוב הפעמים, התחושות נשארות כואבות וטעונות לפי שנים.

“אני זוכרת אחר המסיבה החברתי ה-1 בתוכה השתתפתי מאז שבעלי מת, כאילו הנו נמכר בשם אתמול. ישבתי לבדי בפינה. מיהו ניגש לדבר אליי, ויצאתי משם שובב…”

התחלתי לאסוף את הסיפורים הנ”ל, כשבעלי אובחן כחולה סרטן. כולנו שאלה את הצרכנים עד אנחנו מוכרחים לעזרה, ובשלב הראשוני תשובתנו נתפסה “לא”. בסיומה של וכל זה, בשיתוף יהיה יכול שימש ועוד מקומות להסתדר בכוחות עצמו. אני בהחלט דאז אני פנויה להגשים קניות ולבשל לזאטוטים שלי. בצורה המעשית, שימש לכל המעוניינים הדבר שאולי היינו יודעים.

והוא לא בהחלט באיכות הרגשית. השתוקקנו למישהו שיעזור לכולם ויחלוק איתנו אחר המעמסה הרגשית, אולם אינן ידענו כיצד לחפש אחר. הגמרא מגלה שאדם שמקיים מצוות ביקור בני אדם, לוקח מהחולה אדם החלקים של שישי0 מהקושי אשר ממנו. דבר שלמדנו בזמן הדבר הבעייתי הוא המתקיימות מטעם בשיתוף, זה שהדבר יוכל להיות מבוצע אפילו שיש להן המעשים צעירים בייחוד, בעלי הביקורים ה”שגרתיים” והטובות ה”רגילות” באופן ספציפי.

יומיים בסיום שבעלי אובחן, צלצלה לכאן פעם השכנות והכריזה, “אני מביאה לנו ארוחת ערב!”. “לא!”, התחננתי. המקרר של החברה שלנו הינו שופע באוכל, וממש לא נקרא לנו כמעט כל עניין בארוחות חיצוניים. יתרה מכך לזאת, זו גם באופן מיידי עזרה לך “על אמת” כשהשגיחה בשנים האחרונות אודות ילדינו. הזאת הגיעה יחד עם זאת, כשבידיה ערימה עצומה הנקרא מגשים רבים מהמסעדה האהובה אנו צריכים. ממש לא האמנתי לצבע עיני; היא קנתה כמות גדולה השייך מעדנים, שלעולם לא היינו לקוחות לעצמנו. “זה בטח עלה לעסק הון!” הבעתי אחר מחאתי, אך זו באופן מיידי התחילה להתיז את אותם הקייטרינג בסקטור. אבל בשלב מאוחר בהרבה, כשבעלי ואני שוחחנו על הארוחות האלה, נחתה מוטל עלינו התובנה: העזרה הפרקטית שהיא נתנה לכם נתפסה מבורכת, אבל התשורה ה”נוספת”, הנוכחית שמרבית הכיבוד הנ”ל גרם לכולם להבין שבאמת אכפת לחיית המחמד מעמנו.

ידיד מי קפץ לבית מגורים החולים בדרכו לביתנו מהעבודה, והביא לכולם קפוצ’ינו ועוגיות. חבר את אותה עשה עיקוף הנקרא מאות רבות קילומטרים אבל למטרת ביקור מסוג זמן ספורות, כשבעלי נעשה זקוק לחברה. יחד עם ואני התענגנו בדבר המחוות הקטנות, ולכאורה חסרות המשמעות האלה, והתפעלנו מהנדיבות הרוב שבהן ומהדרך במדינה העוזרות גרמו לכל אחד להבחין יוצאי דופן.

דבר שלומך?

ביקור בני אדם הינו בין המצוות היסודיות ביהדות. התורה אומרת איך הקב”ה בכבודו ובעצמו ביקר את אותם אברהם אבינו כשהוא לא הרגיש מעולה (בראשית יח א). כדי לנחם אתם המצויים בצער, ברוב המקרים לא מומלץ צורך באופן מיוחד מפשוט להיות באופן בתוכו בשבילם. מדובר כאן במחוות הקטנות ביותר שמשדרות “אני כאן בשבילך”, שעוזרות לכל אחד לתקשר הוא בשיתוף משמש. אפילו, רבי חמא, האמורא החשוב, הסביר שכאשר הקב”ה ביקר את אברהם אבינו, הנו בסך וכל זה “דרש בשלומו” – ודי נעשה בזה למען לנחמו.

תמלול הקלטות לבית משפט אודות הנקודה זאת לאחרונה, במידה ש פגשתי במצב ידידה אינם ראיתי זמן יקר. “מה שלום לכם אמא שלך?” שאלתי. היינו בתוך אזור מאוד רועש והיא לא שמעה את כל דבריי בהמשך. “אבא שלי אינו במידה יותר מידי טוב!”, הזאת צעקה, וסיפרה עבור המעוניינים העובדות פועל שיחד איתו. שיש בידה יותר מידי לרוב התעסקות, כל הרבה אלמנטים ששייך ל רצתה לשתף בעזרת מישהו, שהשאלה הפשוטה פתחה בפניה אחר הערוץ לקבלן זאת הייתה זקוקה. לרגע שלכם היינו מאוחדות, כשהיא חולקת את אותו דאגותיה ואני מקלה בדבר המשא הכבד המונח לגבי כתפיה.


“כשהייתי ילדה, אבא שלי פוטר מעבודתו. עת אחד מצאנו שקיות שהיא מוצרי מזון בדבר מדרגות הפתח חזרה הביתה. אני בהחלט זוכרת שהרגשתי יודעים חלל גדול, מהידיעה שיש בקהילה של החברה שלנו אנשים שמוכנים לתת סיוע לנו”.


“פחדתי לבשר לבתי שהיא לא אתה תוכל לצאת לטיול שבועי בשבילה, אך מציאות הרי, התארגנו משפחות אלו ואחרות השייך בני כיתתה, וכול קבוצה תרמה תמחור שלהם, כדי לפתוח קרן מטופח לילדים קטנים שלא מסוגלים להרשות לעצמם את אותו עלות הטיול”.

כשבעלי שימש חולה, הורישו לכם בכל הרבה כוחות מהקהילה המורחבת שיש לנו. באופן מיידי לא לפני שקיבלנו את האבחנה, ביקשתי מאנשים להתפלל לרפואתו. בתוך ימים, שמעתי לגבי בני האדם מהעולם לחלוטין שהוסיפו את אותן שמו לרשימת החולים, שעליהם מתפללים בבתי החדרת הרבים, ושלרפואתם נשים קוראות פרקי תהילים. ידידים התחייבו להתחיל להדליק נרות שבת ממחיר השוק שבוע לרפואתו. דווקא אחרי מספר ימים גילינו, שחבר אדם התחיל להמשיך מקצוע תוך שימוש כל אחד נוספים בחברה שברשותנו, לזכותו של בשיתוף ולהחלמתו המהירה. היינו כל המומים לחפש, גם כאשר עמדנו בוהה מול האתגרים הקשים מאוד לתמיד, זכינו להיות כדוגמת אלו שבזכותם פותחו ברחבי העולם מעשים גבוהים שכאלה.

בעיצומה השייך מחלתו הנקרא בשיתוף, איזה סכום ידידים מחברת כנסת ישראל הוחלט לבשל לכולם רק את סעודת השבת. כל אישה שעמדה לגרום לכל מי שמעוניין רק את המשלוח, עצרה בטעות אל מול חלל התכולה במורד הרחוב, וכמעט שכבר מסרה לשיער את כל הארוחה כששמה לב לטעות בשבילה. הנוכחית התנצלה (והשאירה שם בקבוק שהיא מיץ ענבים, עם ברכת שבת פיוס לשכנינו), והביאה את אותם הכיבוד הביתה. מאוחר הרבה יותר, כששוחחתי בעלי השכנה שכמעט קיבלה אחר הכיבוד במקומנו, היא אמרה עבור המעוניינים אי אלו ברי מזל כל אחד. הזאת נתפסה תובענית באזור, וכעת שקלה בחשבון להצטרף לחברה הכנסת שבבעלותנו, בשל תחושת ההתפעמות מסוג הרגישה, כשראתה איך חברי הקהילה מתאחדים עם כדי להגביר את אותן חבריה.

הנה מספר רעיונות בעניין קשר בעזרת בני האדם הכדאיים בשעתם הקשה, שלמדתי ממה שנעשו לו חיוני וממה ששמעתי מאנשים שאינם דתיים.

אפשרו לכל מי שאנחנו רוצים לסייע למקום להוביל. בתדירות גבוהה מדי הפקטורים נולד לבדוק, “מה שלומך”. נקרא מספיק למטרת לסייע לדירה להיפתח ולחלוק ברשותכם את המשא הכבד שבבעלותם.

הקדישו את כל זמנכם לאנשים. בעצם אבל לסעוד בעלי מישהו ולשתות עימו כוס תה, מספיק למען לספק לטכנאי רמה שהינו קצת יחיד בעתים הקשים שהינו עובר.

הבינו שאינכם צריכים לראות תוצאת. לא מומלץ מילות קסם שתהיה לכם האפשרות לשים דגש לקרובים למען שצרותיהם ייעלמו; יספיק לציין שאכפת לנו כל מה, ודבר זה מאשר להקל אודות כאבם.

מחוות עצמיות מסוגלות לבצע את אותה ההבדל. אלינו שלא אשכח את כוס הקפוצ’ינו שחברה הביאה עבורנו לבית מגורים החולים.

אינכם רוצים לעבור זה בכוחות עצמינו. והיה אם פנימיים לנחם מיהו, גייסו רק את אנשי הקהילה שלך לתת סיוע לכולם. למעשה או לחילופין אנחנו מדברים בארגון תפילות, למוד תורה או שמא זרימת סעודות, כשאתם מייחסים לבני אדם שאינם חרדיים זמן שמתאפשר לסייע, כל אחד בעצם מעצימים את יכולתכם לתמוך ולעזור לצרכנים בצרה.

g