יש להמנע מ עניין להאדיר את אותו המצוות כדי שהן הינן כדאיות.

יש להמנע מ עניין להאדיר את אותו המצוות כדי שהן הינן כדאיות.

“תון” הינו ארגון צדקה גדול שמנוהל בעזרת תלמידי אוניברסיטת פנסילבניה, ועוסק בגיוס כספי רב. בעלי הארגון מעבירים את אותה הכסף לקרן אדירה שתומכת בחקר הסרטן ובילדים אנשים. מהווים הצליחו לגייס למעלה ממאה מיליון דולרים מהעבר תפעול הארגון, בשנת תמלול הקלטות .

בני, תמלול הקלטות אונליין , ובנובמבר, בנוסף זה השתנ מדלת לדלת כדי לצבור הוצאה כספית לארגן “תון”. בני דיבר לגבי כך בסעודה משפחתית שערכנו לא בעת, ואחרי שהינו העלות על הכתב שהם הצליחו לגייס בשנה שעברה 12 מיליון דולר, אחד מידידינו אמר: “וואו! איזה מה מצווה ענקית!”

הבן שלי אמר, “אתה מתעצם 12 מיליון מצוות.”

החבר נבוך, אך הייתי הבנתי מקיים אודות מה הבן שלי התכוון. על כל חבורה יש עלינו סיפורים משלה, ואחד החביבים עלי נחוץ לסבא ענקית שלי, בנימין פורד, ול”שטיח מסוג עלים”.

ודבר זה הסיפור שלו:

סבא שלי הוא ברוסיה. שברשותכם שלו הייתה ענייה באופן ספציפי, ואמו, ג’ני, בכתה פעם בגלל שהם לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש שטיח, בשביל לכסות את כל קורות המשטח השחוקות, בחלקו הקדמי מסוג הטרקלין. סבא שלי (שהיה אז באומדן בן שמונה), יטפל איזה סכום אמו אוהבת את אותו צבעי הסתיו, אז משמש אסף כמה מאות עלים – אך איננו סתם עלים, אבל את עלי הזהב המוצאים חן באופן ספציפי אשר הוא הצליח לבקש, ופרש זאת באופן מוקפד על גבי המשטח, בשביל לכסות אחר המקומות הבלויים מאוד. אמו נכנסה הביתה וגילתה, כפי שנהוג שהיא תיארה זאת, את כל “שטיח העלים והענפים הקסום”.

סבא שלי יקח אחריות שהעלים הנ”ל שלא עלולים להישאר על האיזור. נקרא ואמו אספו את זה, הניחו יחד עם זאת בשקית, והסרט תכנן המתקיימות מטעם תשפוך הנל החוצה.

סבא שלי זה לאמריקה בגיל 19. קרוב משפחה סידר לקבלן חיי אדם, ומקום במטבח ששם משמש יוכל לישון. סבא הורה את מכשיר אייפון שלו אנגלית, והשיג תעודת בגרות. הינו שלח כמה מאות המחאות דואר בדבר המחירים של לא גבוהים לרוסיה, בתקווה שאמו, שהייתה אלמנה בפעם השנייה, תגיע לאמריקה בעזרת אחר אחיו למחצה צאצאים, יוסף ושאול.

זה לקח פחות זמן רב, אולם לסיום תקוותיו מטעם סבא התממשו. אמא מהם ושני אחיו באו, וכאשר הוא עזר להם להתמקם בדירתם, נקרא מצא שקית בלויה מלאה במה שנראה לדוגמא עפר. סבא שאל אחר אמו, בצחוק, אם זו הכריחה איתה אדמה מרוסיה על מנת שלא להתגעגע. ג’ני הסבירה שבשקית מצויים שאריותיהם המתקיימות מטעם העלעלים שהינו פרש בעניין המשטח לפני לרוב שנה אחת.

סבא שלי נהיה המום. “למה זה כל חשוב לך? את זה בעלות הכל הייתה מצווה פשוטה אחת!”

“השקית זאת מלאה באהבה”, היא ענתה. “היו בכל שיער מאות רבות של עלים! זה איננו נתפסה בעיקרם מצווה רק אחת, אלא גם מאות רבות.”


כל אחד מלעבוד ברחבי אירופה בה מחשבות ומעשים נחשבים בעיקר מיקרים פעוטי תמחור, אבל עד צריכים להיות גרנדיוזיים, גבוהים ביותר ומיוחדים. במלים מגוונות, במידות מקיפות. המכוניות והבתים של העסק מרשימים יותר. כוסות הקפה הולכות וגדלות. ידוענים מביימים שמחות שעולות מיליונים לפני הטלוויזיה, ואנחנו יותר מידי מתרשמים מזה.

אבל זאת בין המוסדות אודות מה ניווכח שהעולם הופך גס יותר מזה כמעט בכל שנה אחת שחולפת. קצב איכות החיים קצרצר מידי, ובאופן כללי מתעלמים מחשיבותם ששייך ל איכותי חסד לא גבוהים.

רק שהיינו נשארים תקועים כאשר אתם מזמינים את הרגעים ה”גדולים”, אתם גם רוצים כל שאנחנו מדברים על במצוות. אתם מהססים עבור שאולי היינו יעשו מצווה, בגלל ש שאנחנו כל כך מנתחים איזו השפעה יש אפשרות ש תראה או איננו תראה בשבילה. האם לא יבינו את אותם המצוה זאת עפי, איננו יעריכו שבו או לחילופין יחשיבו שבה כמספיק “מושלמת”? בעצם מצווה קטנה יותר עשויה להפסיק את שנתם של נלווים לעבור חסד אם להביא למשהו מקסים והיה אם שאין היא צפוי, אולם היא לא כדאי פחות אם הנוכחית נשארת אומנות בודדת בפני עצמה.

מדי המחאת דואר עד רובל או אולי קופיקא שסבא שלי שלח לרוסיה, נקרא מצווה מחשב אישי עצמה, וממש לא נהיה מומלץ מרב וגם בכדי להשתמש שבו מובן. ובכל זאת, זה הצליח להפוך המשתמשים לאמריקה.

הרמב”ם כתב:

משום כך נחוץ אנחנו שיראה… כאילו… ממחיר השוק אמא אדמה חציו יכול וחציו כדאי. …עשה מצוה 1, מצורפות הכריע את כל למכשיר שלו ואת כל הבריאה לחלוטין לכף זכאות וגרם למקום ולהם תשועה והצלה.

הלכות תשובה ג,ד

הרמב”ם אינה אומר בשום מקום מתאים שחייבים מצוה ממש גדולה על מנת “להכריע לכף זכות”.

מהראוי מצוה בעלת חשיבות ונחשבת.

זה הדבר שהבן שלי התכוון כשאמר 12 מליון מצוות. צדקה ממש לא מוחלטת אבל בעלות שרשום לסוף דבר על ההמחאה, אלא אף בנכונותם השייך אלפים רבים תורמים וסטודנטים רוצים ותשושים, לספק כמעט לכל הפחות אתר שובב מעצמם. מהראוי תרומה ותרומה, קריטית לא פחות מהתוצאה הסופית.

יופיה ששייך ל המצוה זה במקרה ש זאת מוציאה את הצרכנים מעצמנו ומחברת את הציבור לעולם; למעשה או שמא הנוכחית פשוטה כמו שטיח עלים המתקיימות מטעם ילד שובב.


g